החלטה בתיק מ"ת 45038-05-12

כנגד המשיב הוגש כתב אישום, ת"פ 45010-05-12, בו מואשם המשיב בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א), שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) + 29 וכניסה והתפרצות למקום מגורים לפי סעיף 406(ב) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. בקשה זו היא הבקשה שבפני.

על פי עובדות כתב האישום, המשיב נשוי לגוהאן נסיראת. בני הזוג נמצאים בהליכי גירושין. המשיב ושלושה אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה קשרו קשר לשדוד את משפחתה של אשת המשיב. ביום 31.3.12 בשעה 20.00 לערך נכנסה רוזה געפר (להלן: "רוזה"), אחותה של גוהאן נסיראת, לביתה בחיפה יחד עם בתה הקטינה אינאס. בבית היה גם האב, באסם. המשיב יחד עם האחרים נכנסו אחריהן והתפרצו לבית במטרה לבצע שוד כשהם מצויידים בסכינים ובמוטות ברזל. המשיב יחד עם האחרים תקפו בצוותא חדא את רוזה, באסם ואינאס, תוך שהם מצמידים סכינים לגופם של המתלוננים, מאיימים לפגוע בהם ובשאר בני המשפחה, תוקפים אותם בצוותא חדא במוטות הברזל ואת באסם גם במכות אגרוף בפניו ובגופו. המשיב ואחרים גנבו מהמתלוננים באיומים באלימות סך של 600 ש"ח שהיה בבית, תכשיטים שהורידו מגופן של אינאס ורוזה וכן ארנק וטלפון נייד. כתוצאה מתקיפת המתלוננים נגרמו לאינאס כאב בידה ונפיחות ולבאסם נגרמו חבלות בפניו ועל ראשו. לפני שעזבו את הבית איים המשיב על המתלוננים שלא יתקשרו למשפחה פן יפגעו באח הגדול במשפחה.

לטענת המבקשת יש ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, בין היתר, תלונה מיידית של המתלוננים המכירים את המשיב; עימותים שנערכו ביניהם; שתיקת המשיב בחלק מחקירותיו; דו"חות שוטרים ומזכרים וכיוצ"ב. נטען כי המשיב טען שהיה באילת בעת המקרה אולם אינו יכול להצביע על אדם היכול לתמוך בגרסתו בעוד שכנה של המתלוננים, שאינה בת משפחה, מעידה כי ראתה את המשיב במקום ביום האירוע.

המבקשת טוענת כי קמה עילת מעצר מכוח החוק, שכן מדובר בעבירה שנעברה באלימות חמורה תוך שימוש בנשק קר. נטען כי למשיב יש הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות סמים, אלמ"ב, איומים והפרת הוראה חוקית. המשיב ריצה כבר פעמיים עונשי מאסר ולאחרונה שוחרר בינואר 2012 ממאסר בגין תקיפת בת זוגתו שאת משפחתה שדד במקרה הנוכחי. נגד המשיב תלוי ועומד מאסר מותנה בר הפעלה של 12 חודשים. נטען כי העבירה בוצעה ביום 31.3.12 אולם נסיונות לאתר את המשיב לא צלחו והוא נעצר ביום 14.5.12 עת הגיע שוב לבית המשפחה. נטען כי קיים חשש כי שחרור המשיב יסכן את שלום הציבור ושלום משפחת המתלוננים בפרט, עלול להשפיע על עדים ולהביא לשיבוש הליכי משפט.

ב"כ המשיב טוענים כי לא קיימות ראיות לכאורה בעוצמה המספקת על מנת להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. נטען כי ניתוח מעמיק של הראיות מביא למסקנה כי המשיב כלל לא נכח באירוע ולא היה שותף לו. נטען כי המתלוננים הינם בני משפחת אשת המשיב, קיימת היכרות טובה ביניהם לבין המשיב ואין מחלוקת בדבר קיומו של סכסוך עם המשיב, על רקע פרידת המשיב מרעייתו. נטען כי ככל שהתרחש האירוע הנדון, המתלוננים בחרו להצביע על המשיב כמי שהיה מעורב באירוע בשל הסכסוך המתמשך ביניהם חרף העובדה שהמשיב כלל לא נכח במקום. נטען כי גרסאות המתלוננים לפיהן המשיב היה שותף לאירוע הינן בבחינת גרסאות כבושות שמשקלן מועט בהעדר כל הסבר לכבישה. הדיווח הראשוני דווח על ידי המתלוננים למוקד 100 של משטרת ישראל כאשר המוקדנית שוחחה מספר פעמים עם המתלוננת רוזה. מתמצית השיחות עולה כי למתלוננת אין פרטים בדבר זהותם של אותם אנשים שהתפרצו לביתה וביצעו את השוד. כל הדיווחים מדברים על 4 עבריינים והמתלוננים לא ידעו למסור פרטים בדבר זהות אותם עבריינים למעט פרטי לבוש. בכל השיחות רוזה אינה מזכירה את המשיב כלל, לא בשמו ולא בתיאורו.

עוד נטען כי המתלוננת רוזה ציינה לפני השוטרים שהגיעו לביתה מיד לאחר האירוע כי התוקפים ברחו ברכב יונדאי גטס וגם ידעה לומר כי הרכב שייך לראמי אבו אלהיג'א מחליסה שהשכיר להם את הרכב. זאת בניגוד לדו"ח משל"ט שם מסרה כי "לא יודעת כיוון בריחה מכיוון שרצה ישר למרפסת וכבר לא ראתה אותם". נטען כי עשתה כן כאשר מסרה את הגרסה לשוטרים רק כדי לבסס את הראיות כנגד השוטרים.

נטען כי על פי דו"ח המשל"ט כמחצית השעה לאחר הדיווח הראשוני מוקדנית 100 מחייגת לטלפון של ה"מודיעה" ומי שענתה לשיחה הינה רעייתו של המשיב. נטען כי מכאן עולה באופן ברור כי רעייתו של המשיב הגיעה לביתם של המתלוננים ורק משלב זה ואילך התלונה הופנתה לכיוונו של המשיב. נטען כי מדו"ח הפעולה של רס"ר ספיה אדהם עולה כי המתלוננים לא ידעו למסור את שמו של המשיב כמי שביצע את השוד ורק בשלב מאוחר יותר לאחר שהגיעו קצין תורן וניידת נוספת ולאחר תחקור עלה שמו של המשיב כחשוד. נטען כי הראשונה שהצביעה על המשיב כחשוד הינה רעייתו אשר כלל לא נכחה במקום בעת התקיפה.

כן נטען כי תימוכין לעובדה שהמשיב כלל לא נכח באירוע ניתן למצוא בתמליל תחקור השכנה פיפי פראג' אשר סירבה למסור עדות במשטרה ושיחה בינה לבין השוטר הוקלטה על ידי השוטר. השכנה מסרה כי ראתה את המשיב בחיפה אך אינה יודעת ואינה זוכרת באיזה תאריך ומוסרת בין היתר "היא באה סיפרה לי רוזה שהוא שלח בחורים לא הוא כאילו". נטען כי מגרסתה עולה שהמתלוננים חשדו במשיב כמי ששלח את האנשים שביצעו את השוד, מה שמחזק את המסקנה שהמשיב עצמו לא נכח באירוע, עובדה המתיישבת עם הדיווחים הראשוניים למשטרה בדבר האירוע.

עוד נטען כי המתלוננים לא עומתו בחקירה עם האפשרות שהמשיב לא נכח במקום ועם אמרתה של השכנה והדיווחים למוקד 100.

בנוסף נטען כי ב"אורח פלא" בתאריך 16.5.12 במהלך עימות עם המשיב שתי המתלוננות, רוזה ואינאס, מתארות ומטיחות במשיב כי במהלך השוד בוצעו לכאורה מעשים מיניים ובתאריך 17.5.12 מתלוננות על ניסיון הפשטה של חולצתן, תיאורים דומים להפליא שלא בא זכרם בתלונה הראשונית.

נטען כי מעבר לגרסאות המתלוננים, אשר אין מחלוקת בדבר הסכסוך ביניהם ובין המשיב, אין בתיק החקירה ולו ראייה אובייקטיבית אחת למעורבותו של המשיב באירוע. על כן, נטען כי ניתוח הראיות מוביל למסקנה כי המשיב לא נכח באירוע ונוכחותו באה לעולם רק לאחר התערבותה של אשתו ומדובר בעדות כבושה.

ראיות לכאורה ועילת מעצר:

לאחר עיון בחומר החקירה ובטענות הצדדים, אני קובע כי קיימת תשתית ראייתית המבססת לכאורה סיכוי להוכחת עובדות כתב האישום, באופן שיקבע כי המשיב אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו. העבירות המיוחסות למשיב הינן עבירות המקימות עילת מעצר בשל מסוכנותו של המשיב. כמו כן, קיים חשש להמלטות מן הדין שכן תלוי ועומד נגד המשיב מאסר על תנאי והמשיב אותר רק כחודש וחצי לאחר האירוע.  עם זאת, קיימות בעיות וסתירות העולות מחומר החקירה בתיק, כפי שפירטו הסניגורים בטיעוניהם.

בתיק החקירה נמצאות, בין היתר, הודעות המתלוננים, אשר מתארים את האירוע וטוענים כי המשיב היה בין האנשים שנכנסו לדירתם, איימו עליהם באמצעות סכינים ומוטות, תקפו את באסם ושדדו מהם חפצים שונים. המתלוננים גם העידו בדבר הסכסוך בין אחותה של המתלוננת רוזה ובין בעלה, המשיב, וטענו כי המשיב מנסה לסחוט מהם כסף.

עם זאת, מתמליל השיחות שהתקיימו בין המתלוננים למוקד 100 של המשטרה מיד לאחר האירוע עולה כי המתלוננת סיפרה ש-4 עבריינים לקחו לה את הארנק והזהב. כשנשאלה איך הם נראים אמרה "עבריינים מה זה איך הם נראים". כלומר, בשיחה הראשונה לא הזכירה רוזה כלל את נוכחותו של המשיב באירוע. בשיחה מאוחרת יותר אשתו של המשיב כבר הייתה במקום וסיפרה שבן אחותה התקשר אליה והודיע לה בבהלה שבעלה מאיים על אחותה, הוא מסתובב בשכונה שבה אחותה גרה עם עוד מספר עבריינים שהביא מטייבה, הם עם נשקים וסכינים ורוצים להרוג את האחות שלה ואת בעלה והילדים מכיוון שהיא ובעלה פרודים והיא רוצה להתגרש ממנו והוא חושב שזה בגלל שאחותה אומרת לה לעשות את זה ולכן רוצה להרוג את אחותה. בשיחה נוספת לאחר מספר דקות אומרת רוזה שבין אחותה ובעלה יש סכסוך, כרגע הביא לבית אחותה אנשים בכדי לתקוף אותה ואת הילדים שלה. גם כאן לא מזכירה רוזה את נוכחותו של המשיב באירוע.

נראה כי יש לקבל את טענת הסניגורים לפיה רק לאחר שאשתו של המשיב הגיעה למקום האירוע החלו המתלוננים לקשור את המשיב לאירוע. לשינוי זה לא ניתן כל הסבר ולא נראה מהחקירות שבוצעו בתיק כי המתלוננים עומתו עם הטענה שבתחילה לא הזכירו את נוכחותו של המשיב במקום.

המשיב טען בחקירתו כי לא היה באותו יום בחיפה, כי מאז שהשתחרר מהכלא ב- 3.1.12 הוא נמצא באילת ולעיתים בטייבה (יצויין לעניין זה כי ביום 6.6.12 הגישה ב"כ המבקשת הוספה לטיעון והפנתה את ביהמ"ש לאיכוני הפלאפון אשר שייך למשיב לטענתה ולפיהם לא נמצא המשיב ביום האירוע באילת אלא בטייבה וכ-45 דקות מהשוד נמצא בקיסריה ולמחרת שב לאילת. סבורני כי אין באיכונים אלה כדי לסתור את טענות המשיב לעניין מיקומו בעת האירוע שכן המשיב טען, כאמור, כי הוא נמצא בתקופה האחרונה באילת ולעיתים בטייבה). המשיב טען עוד כי חוץ מהבעיות שיש לו עם אשתו שהיא אחותה של המתלוננת רוזה אין לו שום בעיה אישית עם המתלוננים. המשיב טען שזה תרגיל של אשתו. גם במהלך העימותים שבוצעו עם המתלוננים הכחיש המשיב את המעשים. בחלק מחקירותיו שמר המשיב על זכות השתיקה.

עוד יש לציין כי במהלך העימותים, שבוצעו כחודש וחצי לאחר האירוע, טענו המתלוננות רוזה ואינאס טענות שלא נטענו קודם, לפיהן התוקפים הורידו את חולצותיהן בזמן השוד. המתלוננות טענו כי מסרו זאת גם בחקירתן הראשונה אך כפי הנראה הדברים לא נרשמו על ידי החוקרים.

השכנה פיפי טענה כי ראתה את המשיב ביום האירוע אך סירבה להעיד מפני שהיא חוששת מהמשיב. לאחר מכן אמרה שבאותו היום שהמשיב היה אצלה סיפרה לה רוזה "שהוא שלח בחורים לא הוא כאילו".